ניתוחים

הוצאת ציסטה תירוגלוסאלית

יצירת קשר
  • טלפון
    03-775-2000
  • כתבו לנו
  • בקרו אותנו
    פארק עתידים, בניין מספר 3, תל אביב

בתקופת החיים העובריים מתפתחים מבנים רבים ושונים שמהן מתפתחות מערכות הגוף. ״שרידים״ מתקופת התפתחות זו אמורים להתנוון ולהיעלם, אך לא תמיד דבר זה מתרחש במלואו.

ציסטה תירוגלוסאלית היא שריד כזה, אשר ממוקם בקדמת הצוואר. מדובר בשריד מהתפתחות בלוטת התריס בעובר, הממוקם בין הלשון (גלוסוס) לבין בלוטת התריס (תירואיד) בצוואר – ומכאן שמה. ציסטה זו עלולה לגרום לכאב או לזיהום שדורש את הוצאתה.

מתי יש להסיר ציסטה תירוגלוסאלית?

ציסטה תירוגלוסאלית לרוב מושכת את תשומת הלב בגילאים צעירים – גילאי 2-10 שנים. היא יכולה להתבטא כגוש לא כואב שמופיע בגרון הילד/ה.

במקרים אחרים, הציסטה עלולה להזדהם ולגרום לכאב ולרגישות מקומיים, ואף לקשיי בליעה של ממש. לעיתים קרובות עדיף להוציא את הציסטה, על מנת למנוע זיהום. אם זה מתרחש, לעיתים קרובות יומלץ ליטול אנטיביוטיקה ולחכות עד חלוף הזיהום על מנת להוציא את הציסטה.

מהלך הניתוח

כדי להוציא את הציסטה יש לחשוף את האזור בו היא ממוקמת בצוואר, באמצעות פתח קטן דרכו הציסטה מוצאת בשלמותה.

פרט להוצאתה, יש להסיר את החלק המרכזי של עצם הלשון (ההיואיד) על מנת להקטין את סיכויי החזרה של שק הנוזלים (הציסטה). הסרת העצם מקטינה את סיכויי החזרה פי 10-20 בהשוואה להוצאת הציסטה לבדה. יתר על כן, הסרת העצם לא משפיעה בדרך כלל על הדיבור או על הבליעה של הילד/ה.

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ואורך כשעה.

הכנה לפני הניתוח

אבחנת הציסטה התירוגלוסאלית מתבצעת אצל רופא/ת אף-אוזן-גרון. לעיתים הדמיות נוספות כמו אולטרסאונד, נחוצות על מנת לאשש את האבחנה, לאפיין את מיקום הציסטה ולקבוע את מהלך הניתוח.

בנוסף, יש לעבור הערכת רופא/ה מרדים/ה ולהימצא בצום על פי הנחיות הצוות.

התאוששות לאחר הוצאת ציסטה תירוגלוסאלית

לרוב, הילד/ה נשארת להשגחה באשפוז למשך לילה אחד, כדי לוודא שלא מתפתחים דימומים או נפיחות סביב החתך הניתוחי. לאחר מכן ניתן לחזור הביתה, כאשר ניתן לשוב לשגרת היומיום ולבית הספר לאחר חלוף הכאבים – לרוב כעבור מספר ימים עד שבוע מהניתוח.

טרם השחרור תקבלו הנחיות מדויקות מהרופא/ה על החזרה לתזונה רגילה, על המשך המעקב ועל תקופת ההחלמה.

סיבוכים אפשריים

לאחר הוצאת הציסטה תיתכן הצטברות של נוזלים באזור הצוואר (סרומה), הצטברות דימום (המטומה) או התפתחות זיהום.

הסיכון לחזרה של הציסטה גבוה יותר אם הציסטה הזדהמה בעבר לפני הניתוח.

סיבוכים נדירים יותר כוללים פגיעה מקומית בעצבים והיווצרות פיסטולה (חיבור בין רקמות). שיעור חזרת הציסטה עומד על כ-2.5-5% לאחר הוצאתה.

נשמח לעמוד לשירותכם

השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר

שדות המסומנים ב* הינם שדות חובה