ערמונית מוגדלת שפירה

מיקום בלוטת הערמונית משחק תפקיד חשוב במאפייני המחלה. מכיוון שהערמונית ממוקמת על צוואר שלפוחית השתן וגדילתה עלולה ללחוץ על צינור השתן העובר דרכה. התסמינים המקושרים ביותר להגדלה הם בעיקר תסמיני לחץ על מערכת השתן:

• תכיפות במתן שתן, גם בשעות הלילה.
• דחיפות במתן שתן.
• קושי ליזום ולשמר זרם.
• תחושת אי התרוקנות לאחר מתן שתן.
• כאבים תוך מתן שתן.
• דלקות חוזרות במערכת השתן.
• בריחת שתן.

על אף התסמינים המצוינים לעיל, לעתים הגדלה שפירה של הערמונית היא אסימפטומטית (ללא תסמינים).

אבחון של ערמונית מוגדלת מתבסס על מספר בדיקות:

• תסמינים מאפיינים ותיעוד מתן שתן: לעתים מתבקש המטופל למלא יומן בו הוא מתעד את מספר הפעמים בהן הוא מתפנה ביום, את מועדן ואת איכותן (האם ההתרוקנות לוותה בכאבים, האם היה קושי במתן שתן ועוד). יומן זה ינחה את הרופא בתהליך האבחון.
• בדיקת שתן: בעיקר לצורך שלילת זיהום בדרכי השתן שעלול להופיע עם תסמינים דומים.
• בדיקת דם: בבדיקת הדם תיבדק האם קיימת עלייה במדדי החלבון PSA, שמיוצר בבלוטת הערמונית ומקושר ישירות לגדילת הבלוטה.
• בדיקת זרימת שתן ושארית שתן: בדיקת זרימת שתן (יורופלואומטרי) היא בדיקה פשוטה שאינה חודרנית ומטרתה לזהות זרם ירוד, שכפי שצוין הוא אחד מתסמיני הגדלת הערמונית. בדיקת שארית שתן היא בדיקה שמתבצעת לאחר מתן שתן ומטרתה לזהות האם נותר נפח שתן גדול מהרגיל בחלל השלפוחית. את שתי הבדיקות ניתן לבצע במרפאה אך גם בבית המטופל.

במקרים בהם ההגדלה היא אסימפטומטית או מופיעה עם תסמיני מינוריים בלבד, תישקל אופציה של "המתנה ערנית"- ערנות מוגברת להופעה או החמרה של תסמיני המחלה באמצעות בדיקות תכופות.

בנוסף, לעתים ניתן להקל על תסמינים רבים באמצעים שונים:

• שינויים באורח החיים כגון צריכה מופחתת של קפאין ואלכוהול; צריכה מופחתת של נוזלים, בעיקר לפני יציאה מהבית או לפני השינה; אימון שרירי רצפת האגן ושלפוחית השתן; הימנעות מתרופות כגון משתנים, אנטי-היסטמינים, נוגדי דיכאון ותרופות לטיפול בגודש .
• טיפול תרופתי - בהתאם להחלטת הרופא/ה המטפל/ת.
• טיפול כירורגי (ניתוחי) - התוויה לטיפול כירורגי מגיעה בדרך כלל לאחר כישלון טיפול תרופתי או במקרים של חסימה ניכרת של מבוא שלפוחית השתן. הניתוח יינתן על פי המלצת הרופא ובהתאם לגודל הערמונית.
• טיפול באין אונות - קיים קשר בין ערמונית מוגדלת לאין אונות. במקרים אלו ניתן לעשות שימוש בתרופות שונות בהוראת רופא/ה, כדי לטפל בבעיה.
  
  

טיפול מוקדם בתסמיני הגדלת הערמונית הוא בעל ערך רב, מכיוון שתסמינים ארוכי טווח והתעכבות בטיפול עלולים להוביל לאי ספיקה של שלפוחית השתן ולנזק בלתי הפיך. לעתים, גם ללא תסמינים נראים לעין, הגדלה של הערמונית עלולה בתהליך "שקט" לגרום לנזק תמידי.
רוב הגברים עם ערמונית מוגדלת אינם חווים סיבוכים. עם זאת, הסיבוכים שעלולים להופיע בהגדלה של בלוטת הערמונית הם:

• אצירת שתן מלאה - מצב חירום בו לא ניתן להתפנות כלל בשל חסימת השופכה.
• דם בשתן - נגרם בדרך כלל עקב נזק לרירית דרכי השתן.
• סיבוכי דלקת בדרכי השתן – הופעה של דלקת והחמרת תסמינים מערכתיים כגון חום וחולשה.
• אבנים בדרכי השתן - כתוצאה מאגירת שתן.
• נזק לכליות - כתוצאה מאגירת שתן.

כיום, בהינתן הטיפולים הקיימים, ניתן להגיע ברוב המקרים לרגיעה סימפטומטית ארוכת שנים ולשימור איכות חיים גבוהה.