כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית

הערמונית היא חלק ממערכת המין הגברית. זוהי בלוטה בגודל אגוז ובצורת ערמון (ומכאן שמה), שנמצאת מתחת לשלפוחית השתן ולפני החלחולת (הרקטום). הפרעות בערמונית יכולות לנוע בין הגדלה שפירה לבין סרטן הערמונית, שהיא הממאירות הנפוצה ביותר בגברים.

קיימות גישות ניתוחיות שונות לטיפול בבעיות הערמונית. כריתה רדיקלית בגישה לפרוסקופית היא אחד מהטיפולים האפשריים.

מתי יש לעבור כריתה רדיקלית של הערמונית?

קיימים טיפולים שונים עבור סרטן הערמונית. הבחירה בטיפול תלויה בין היתר במאפייני המטופל ובשלב המחלה. בדרך כלל יש צורך בכריתה רדיקלית, כלומר בהוצאה מלאה של הבלוטה, כולל הרקמות הסמוכות לערמונית.

ניתוח הכריתה עצמו יכול להתבצע במספר גישות. הגישה הלפרוסקופית – מאפשרת ביצוע של מספר חתכים זעירים במקום חתך יחיד גדול – מהווה את אחת השיטות החדשות והנפוצות לכריתה.

מהלך הניתוח

גישה לפרוסקופית מאפשרת למנתח/ת להשתמש בכלים מוארכים וצרים לביצוע הניתוח, תוך ביצוע מספר חתכים זעירים בדופן הבטן ותחת הנחיית מצלמה.

לצד כריתת הערמונית, לרוב מוצאים גם מספר איברים סמוכים, כמו למשל שתי שלפוחיות הזרע (seminal vesicles). לעיתים יש צורך להוציא גם קשריות לימפה אזוריות. השופכה, אשר עוברת דרך הערמונית, מחוברת מחדש לצוואר שלפוחית השתן.

הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה ואורכו כ-3 שעות.

הכנה לפני הניתוח

הערכות אורולוגית ואונקולוגית מקיפות דרושות לפני ההחלטה על ניתוח לפרוסקופי, בין היתר כדי לוודא את התאמת הניתוח עבורך. בנוסף, יש לעבור הערכת רופא/ה מרדים/ה ולהימצא בצום.

התאוששות לאחר כריתת ערמונית בגישה לפרוסקופית

בהשוואה לגישה הפתוחה, גישה לפרוסקופית מאפשרת התאוששות מהירה וקלה יותר לאחר כריתת ערמונית רדיקלית. משך האשפוז קצר יותר ולרוב נמשך עד 3 ימים, כאשר הפחתה בכאב וחזרה לשגרה ייתכנו תוך מספר שבועות.

לאחר הניתוח מושאר קתטר, צינור שמטרתו לנקז את שלפוחית השתן. לרוב נשאר הקתטר גם לאחר האשפוז, והוא מוצא כשבוע עד שלושה שבועות לאחר הניתוח. לאחר מכן, תיתכן תחושה של דליפת שתן אשר עלולה להימשך זמן מה.

בהתאם להתאוששותך ולתוצאות הניתוח, תקבל הנחיות מהרופא/ה על אודות המשך המעקבים האורולוגי והאונקולוגי הדרושים לך.

סיבוכים אפשריים

מאחר שהערמונית נמצאת בקרבת מערכת השתן ואיברי המין, כריתת ערמונית עלולה לפגוע בתפקוד התקין של כל אחת ממערכות אלו, לרבות דליפת שתן, אי שליטה על מתן השתן, נפיחות באיבר המין, או אין אונות (אימפוטנציה). כמו כן, הניתוח מוביל לעקרות.

סיבוכים ניתוחיים עלולים לכלול דימום וזיהום, המופיעים בדרך כלל בסמוך לניתוח.